בית קסוס

 
איתן גבע  כתב ופייט מול נוף מרהיב. אני מביא דברים בשם אומרם, אמרתי הללויה ומודה אני ....
שביל ישראל - מסע בין חוויה מתקנת לחוויה מכוננת .התחלה של סיכום

 
"עוד לא ניטל קסמה,אהבה ישנה,אל הדרך, אל הארץ .בוסתנים נחבאים מעין -צהוב מדבר, תכול המים,עדרים בשמיים.ויש עוד שביל אחד שלא ידעתיש עוד שביל אחדובו יש את סוד אחוות הלבבות" ( חמי רודנר )
 אני מוצא את השורות האלו מבטאות היטב את רוח הדברים .אני שמח לחלוק איתך את החוויה .כל טוב ולהתראות בהמשך
כשאני חושב על היציאה אל המסע בשביל ,וההליכה בשביל , מהי החוויה עבורי  ?
עולים לפני שני דברים :
הדבר הראשון   הוא התיקון .  השביל כחוויה מתקנת .אם כך מהו הדבר שדורש תיקון  ?
רשמתי לפני כמה תיקונים :
 
תיקון הזמן  העיתוי .  כדאי ונכון ללכת בחורף . בין הגשמים .
לראות איך הכל משתנה מחום  לירוק , לתפוס את חגיגות הפריחה של הנרקיסים ,הכלניות  והרקפות !

בגמליה שם במרכז ספיר לפני היציאה  לשביל ישראל. מרגיש כמו  לפני עליה להר סיני ,מבצע או יעד לכיבוש . נמצא מעבר לנקודת אל חזור . מוצא מפלט במילים, מחפש הגנה. מצאתי את רוב  התאורים ההזהרות והסכנות. לקטע הבא עלינו לטובה ונישאר רק לברך .

מחר הקניונים השתים ברק וורדית מחכים...

עשיתי זאת, עלינו בברק,  ירדנו  בורדית מוכנים לקבלת שבת 

פייטן השביל  הקדיש את הפיוט לעילוי נשמתה של אימו וגייס  שירתו של מיקי גבריאלו באמא אדמה ממחמוד דרוויש. לקח את אומי. והמשך  mother pink floyd   a

ולסיום הביא את הידיש מאמא  !

למחרת הקטע ללא שם, פשוט עוד קטע בשביל בואך אילת.  בדרך  מואה על דרך בשמים. נדב הפייטן הציג את סיפורה של התיישבות מופלאה בערבה סביב מרכז ספיר, חקלאות משגשגת . והמתעדים אבי היה ראשון לשלוח תמונותיו . 

 ברצועה מהחיים - הסרט על שביל ישראל קדימון לסרט "רואים ארץ אחרת" שודר בערוץ הראשון בנובמבר 2011. בימאי - אורי גולדשטיין. מסע דרמטי אל ראשם של חמישה מטיילים שעשו את שביל ישראל ברגל. 

 

 פתיחה נהדרת לעונה הרביעית בשביל ישראל.  מלקט שמות מקומות ושורות שנגעו למשמרת. יום שישי החל הזריחה נהדרת  והליכה בסנפיר הגדול, מחווה לקרבולת.  אחרי הליכה קצרה סרט בחי רימון על המכתש סיפורו ומראותיו. והמשך על הטיילת הליכה ל"גמל", ואת השבת מקבלים  במלון "בראשית" שם שילוב של מיקום מדהים אדריכלות מכבדת  אמנות אבי בזווית הירושלמית  הביא הוד הזמן והמקום  

 1. יום ראשון באלסקה,הגענו לאנקורג׳ באכסניה נחמדה אחרי ארוחת בוקר של פנקיק . 
 

 בחרתי לסכם בדברים שכתבה חברה לקבוצה  אדל שפירא 

 " למה מרוקו, יא מאמא ? כי בנפשנו   כיסופים  לאחות הסטוריה מתפוררת. לנשק קברי צדיקים, בעוד רוחות הזמן מנשבות  ועונות חולפות שדות פרחים מרהיבים, מבטיחים שלוה פסטורלית, בין קסבות בוערות באש הזמן. ואנו מחפשים,  קרעי משמעות בערים שטופות קסם ושווקים זועקים בצבעי חיים.בין הרים  וכפרים ועומק מדבר ציה מרגשת בנוף בברי כחול,צהוב וזהב. ובסוף המסע , מלאים ושבעים חוויה, עדיין עלינו לתת את הדין ולזכור לאן מועדות פנינו בסופו של דבר "מהרהר בזה הטיול  שומע צלילי קזבלנה בקפה ריק As time goes by    

קַזַבְּלַנְקָה. רַבּאט. מֶקְנֶס. פֶס. אֶרְפוּד. מֶרְזוּגָה. טוֹדְרָה. דאדֶס.  וארזאזאת. זַגוֹרָה. אַיית בֶּן חַדוּ. טִיזִי ן' טִישְקָה. . אֶסאווירָה. . אִימְלִיל. מַראקֶש. אל-זַ'דידָה.

טעם נוסף תמצאו  מרוקו : יומן מסע של דן צלקה  

השורות של ורד מוסנזון, מחזירות אותי למחוזות הנסיך הקטן – שם בארפוד 

" בכל אחד מאיתנו

מצוי נסיך קטן, נסיך חבוי

עם כבשה ושושנה שלא עונה על שאלות.

כי בדיבור מקור לאי הבנה

בכל אדם חבוי עמוק

חגיגה של קולנוע בראש פינה , ג'עוני  שהפכה גיא אוני  בספרה של שולמית לפיד שהפך סרט של דן וולמן, לימים ראש פינה. שם ברחוב העליון החברים לבית שפט מוסה ואביבה עושים תרבות כל אחד בדרכו. מוסה מצייר כותב ומורה לחיים. את מוסה הכרתי בראש פינה של מילואים. פעם לפני שנים יחד החלטנו לוותר על אוטובוס לצפת כדי להשלים שיחה והכרות וזכיתי בחברות רבת שנים. אביבה אשר על סינמה פרדיסו של ראש פינה . בנתה משכן לקולנוע  בצפון שלנו מקום מיפגש והשראה וחברים באים  ולי נשאר לברך.  על זה האיש  "פה לשבת לבד על ההר"

טיול חד פעמי למרוקו, בפסח

 בהדרכת דוד קסוס ועופר אבל

רגע לפני פתיחת העונה  שלישית שלנו בשביל ישראל.

למאמינים  ולמטילים- האלוהים מתגלה בהרים, הנהרות נושאות את התקווה ואנחנו אנא באים
המסע לגאורגיה לחבל הסוונטי בקווקז הגבוה משלב בתוכו, עצמה של ההימליה, כמויות המים של טורקיה ואנשים חמים , אוהבי ישראל, החיים כאילו הזמן עמד מלכת...