בית קסוס

ממצפה מודיעין לשער הגיא - או קטעים 21,22

• שביל ישראל

 כמו בפרשות מחוברות יצאנו  ליומיים בשביל  לדו שביל walkend . ביום ו'  15.01.10 נפגשנו בצומת במעלות בשעה 0500  לזריחה מדהימה וההמשך הליכה בקטע 21 ממצפה מודיעין לנווה שלום20 ק"מ. ובשבת המשכנו לקטע 22 עד לשער הגיא כ- 7ק"מ. בואך דרך בורמה
לינת לילה עשינו במלון בנווה שלום. שהפך "לשבילונית" .. אבי אלוני הראשון להגיב ולהציג  תמונות  וברכה ועל כך יברוך !!  
"שלום לשבילאים ולשבילאיות הצפונים ! 
סוף סוף נוכחתם שלא רק לכם יש ירוק.  גם לנו אנשי המרכז יש קצת לפעמים. וגם קצת כלניות ורקפות. 
התענוג היה כפול ומכופל, הן מחמת ריבוי המשתתפים, המוראל הגבוה (זה כרגיל), מזג האויר הנחמד,  
המסלול היפה שלא היה קשה במיוחד, הטרמפים שקיבלתי מאחי ונורית, דברי הפיוט בעברית וביידיש, ועוד כהנה וכהנה, 
מכל הבא ליד, לפה, לאוזן וללב. חן-חן לכולכם על הכנסת האורחים הלבבית ובעיקר לועדת טיולים, הלא היא ח' ונ' מגדל נ"י. ולהלן ערימת הצילומים שהניבה מצלמתי בנגלה הזאת  : "
כך כתב אבי צילם ושלח   ועל כך תודות וברכות 
 חומי הפעם בלי תאום או בקשה בתיעוד מלא מהזריחה המדהימה ועד למרבצי הכלניות בצומת מגידו בהמון תודה על תמונות במזכירות ומאירות זיכרון  אישי לקבוצתי 
ויודית כהרגלה מוסיפה בתיעוד כפול במילים  ובמצלמה שלה ועל כך התודה . ושלחה קישור וברכה  ולה אשלח ברכה במסע משפחתי לשבילים רחוקים בדרומה של אפריקה סעו בשלום חיזרו בשלום
 
 

קטע 20' בשביל ישראל בסימן כביש 6 בסימן כביש שש

• שביל ישראל

קטע 20' בשביל ישראל בסימן כביש 6
עקב גשמי הברכה ביום ו'  18.12 דחו את ההליכה לשבת 19.12 !
והשמש זרחה והעניקה שבת ניפלאה יבורכו היוזמים.
קטע ההליכה – קטע 20,  מהכניסה לאלעד – למצפה מודיעין ביער בן שמן. אורך הקטע –  כ- 19 ק"מ – ברכות ליוזמות לתכנון פייטנית השביל בסימן נס לא קרה לנו אך בנינו ארץ " בהרים כבר השמש מלהטת.....נלבישך שלמת בטון ומלט" וכביש 6' נחצה ונצפה ונברך על היופי ממרומי תל חדיד ושם בדרך קבלנו ברכה מחזיר בר בורח 
 
והתמונות בבוקר שאחרי מחכות תחילה של חומי ואחר כך הזוית של  יודית לשביל לבוץ ולשמש ולי נשאר לברך
ומתנה קבלתי בדמות מילות השיר " חלומותי כעלים של קסוס / רות רכטר הביאה לשביל יעל רותם
חלומותי – כעלים הבירים של קיסוס
תחילה בהירים ורכים.
שוליהם חלקים וחסרי זוויות,
והם מרקדים ברוח
ללא חשש מיום של עברה,
אינם פוחדים לאהוב ולעוף .

 המשך יבוא .......

שביל ישראל קטע 19, תל אביב למקורות הירקון.

• שביל ישראל

 
לשבילאים שלום, כותב חומי וסוגר קצוות ויוצאים לקטע....
שביל ישראל שלנו החל שם בתל דן עם חצבים בסתיו 2008 לאורך כל הארץ  ועד מעבר הגבול בטאבה, על חוף מפרץ אילת. אורכו היום,הוא כ-940 קילומטר. "שביל ישראל הוא גולת הכותרת ברשת סימון השבילים הארצית שיזמה ויצרה החברה להגנת הטבע, המסמנת וממפה את כל מסלולי הטיול בארץ, על ידי הוועדה לשבילי ישראל. "השביל  שלנו על טכסיו יצר  הפן האישי שכל אחד מביא. "פייטני הקטע" היא במה לרעיונות  והילכי נפש..
ביום ו' 27.11.09 נפגשנו  בצומת המפה בשעה 0500. להליכת– קטע 19, מתל אביב למקורות הירקון. הליכה לאורך הירקון  מלא רוכבי אופנים והרצים של תל אביב היה פתיחה מרהיבה עם ציפורים ובסיומו של יום חומי שולח התמונות , חומי בתיעוד מרתק של השביל נותן מימד לזכרון ותיבת תהודה לכולם.  הצילומים של  יודית הגיעו בהמשך רשומון מעצים ומבט אחר על השביל . ואני אחזור לאמגושים ( שלושת המגים, החכמים הבאים לסגוד להולדת  ישו) ועלייתה השמימה של לוזה שהביאה תמי,  בעזרת  שיר של אגי משעול . והגר בפרוזה אישי "תמונות מנסיעה ורכבת ומיפגש עם השביל ביער חדרה."
מברך ומחכה לקטע הבא ......

שביל ישראל- קטע 18 מנתניה לתל ברוך !!

• שביל ישראל

 
השביל מקבל מקום בחלום ותוקף בדואל המודיע מחומי  
" לשבילאים שלום, ביום ו' 6.11.09 נפגש בצומת המפה בשעה 0500
נסיעה הלוך וחזור עם מיניבוס צמוד. קטע ההליכה – קטע 18, מהחוף הירוק (דרום נתניה) לתל אביב  (ראו קבצים מצורפים) אורך הקטע – כ- 18 ק"מ. משך ההליכה – כ- 8 שעות נלך עד לחוף תל ברוך ונוותר על ההליכה המנהלתית בתוך שיכון ל' עד לירקון. פייטן הקטע – קסוס.
 הרשומון החל והלקט , תחילה התמונות לחומי בעקבותיהם יודית ואני מתלבט כדרכי ומהרהר במה הם שונות התמונות שלי
כפיטן השביל שם באפולוניה מול כבשן הזכוכית מתחיל הסיפור נפרש ,מביא את  חלקו של השיר. שהובא במגרש החניה של סידנא עלי.
"אשר לא  סומן במפה " ולא כתבו בספרים על השביל
עיניו רועות במפת מאה אלף,
עיניו בקוי הגבה – כצאן בשלף,
שוקעות בתוך סבך הקוים לבלי צאת
מחפשות את אשר לא סמן במפה
ועט לא שרטט
מקום שצפופים הקוים- תלול המדרון,
 ודופק שם הלב כמכונה בחרוק קרון
לא סמנו הדפיקות
לא סמנו רקפות מתפרעות מנקיקים,
לטאות מחליקות,
תטמיות מתנשאות כרמזור,
חצבים נריים וריחות טרם גשם טריים”
כתב יצחק שליו מתוך "השיר אל הזמן העובר"
בלילה טרם נסיעה  נדדה שנתי, התעוררתי לפני הזמן לספר "על דעת עצמו"  ושם  עמ' 284 מוצא עדותו  של עמוס קינן בבית המשפט העליון על לילה בסידנא עלי צרוף מקרים . והים הסוער מוחק את הזכרונות שלו שלנו  ונשאר לרשות העתיקום להציל אותם ....

שביל ישראל - קטע 17 - מחדרה לחוף הירוק

• שביל ישראל

 
שביל ישראל - קטע 17 - מחדרה לחוף הירוק 16.10.09
בקטע 16 נעדרתי מהשביל בעקבות  "ארוע ראש השנה" . החזרה לשביל מתנה אמיתית. תודה לכל שסייעו במיוחד לגדעון סגל – משדה ורבורג מרפא הגוף והנפש.  שהחזיר לי את האמונה בגופי. התמונות של חומי מדהימות  ביכולת שלהם להציג את התמצית והעיקר.
פייטני השביל דברו בנחל אלכסנדר ובית ינאי. מלך בישראל לבית חשמונאי.
 ועוד תיעודים מגיעים, הפעם של אבי אלוני חבר חדש לשביל ויודית כהרגלה שלחה רשומון מצולם. וכתוב מהגיגי אמזונה אחת
שלוש מצלמות כאחת "בהתבוננות רצופה על כל שלוש המצלמות ובעיקר על רגעי הלחיצה של כל אחד מהצלמים והצלמת, מתקבל ממש אלבום מפואר גם של חבורה מופלאה וגם של חתיכת ארץ בה טיילנו. הצרוף של שמלת כלה , שני חרדים עם חכות של דיג, ישבנים חשופים, עצים שרופים וצמיחה חדשה של סוף ירוק, משטחים של צדפים, שריטות כורכר ועלי אקליפטוס, סל מלא בדגים ותמונה לסיום של כולנו, מה עוד יכול הבן אדם לבקש? היו ברוכים "כתבה תמי בעקבות שלוש מצלמות. ולי נשאר לברך ולהשתמע בקטע הבא
 
 

שביל ישראל - צומת שפיה לג'סר א זרקא - סיום שנה

• שביל ישראל

שביל ישראל הפך לדידי ולהולכים בו חוויה של גלוי של מקומות שידעתה אותם ואליהם לא באתה, המשך לסיפור נבו, מתוך בחירה אתה מכיר ארץ בזווית ופתאום נוספים מימדים שלא ידעתה. זה הזמן לתודות במיוחדת לחומי- למנהיג המארגן והמצלם רשומון אמת לשביל
איתן במנהיגות שקטה מוסיף להוביל בשביל ובפיוט וכל החבורה בדרכה שלה הופכת את חווית השביל לחוויה ישראלית של זמן מקום וארץ
תודה לכולם ולהשתמע
בשביל בסימן ואור טו באב ב- 7 לאוגוסט לאור ירח 
שאו ברכה,

חזרה לשביל ... קטע 14ב' מכרם מהר"ל לצומת שפיה מכרם מהר"ל

• שביל ישראל

 הבוקר אחרי כל  געגועים והתיקונים התעוררתי לירושלים מלאה יהודים משומשים/י.עמיחי ירושלים מלאה יהודים משומשים בהיסטוריה, יהודים יד שניה, עם פגימות קלות, זולים יותר. והעין לציון צופיה כל הזמן. וכלהעינים של חיים ושל מתים נשברות כמו ביצים על שפת הקערה לעשות את העיר עשירה ושמנהותופחת. ירושלים מלאה יהודים עיפים והם מצולפים תמיד מחדש לימי זיכורן וחג כמודובים מרקדים בכאב רגליים. מה ירושלים צריכה? היא לא צריכה ראש עיר, היא צריכה מנהלקרקס, עם שוט ביד לאלף נבואות ולאמן נביאים לדהור סביב סביב במעגל, וללמד את אבניהלהיסתדר במבנה נועז ומסוכן בקטע הסיום. אחר כך הן קופצות למטה על הארץ לקול תשואותומלחמות. והעין לציון צופיה ובוכיה. ויצאתי לשביל ישראל...
 חזרה לשביל מתחילה  ב מייל סגירת קצוות - שביל ישראל – קטע 14ב' מכרם מהר"ל לצומת שפיה מכרם מהר"ל . עד למאיר  (סבו של הברון) שפיה לפגוש את בנות שפיה של ביאליק. אותן פגש בחופשה 1927 התבונן בהערצה  על בנות שפיה ... זה  בעצם סיפור של עליה ראשונה סיפור של הברון . "שביל טבעי צר הוליךמזכרון יעקב למאיר שפיה ומשם לבת שלמה. שתי המושבות הקטנות נבנו בין רכסיההרים של השומרון. חייהם הרוחניים היו תלויים ב"אם" - זכרון יעקב - אבללימים בנה הנדיב בכל אחת מהן: בית ספר ובית כנסת." כך כתב משה סמילנסקי
 
התמונות שחומי שלח מספרות הכול , ותמי הביאה מהתיקון שלה  "את זן נדיר – ציפור משונה" שיר ידוע מפזמונאי לא מוכר יאיר גולדברג” אנחנו פוחדים מהצל של עצמנו נצמדים לקירות הבתים ורוב הזמן מתביישים בגופנו חופרים מקלטים "
 

קטע 12 שלא הלכתי !

• שביל ישראל

מייל סגירת קצוות - שביל ישראל – קטע 12 מצומת המוביל  ליגור 3.4.09  - כ 21 ק"מ  שלום לכולם אני הודעתי שלא אגיע אך בנשמתי הלכתי וכדי לשמור על קשר ורצף .
התמונות שלחומי הגיעו בזמן להגדיל את הגעגוע לשביל,
להשתמע בפעם הבאה
 
 

ממשהד לצומת הלוחם הבדואי - או הקטע ה11

• שביל ישראל

התעוררתי למחרת לתמונות שהגיעו ולשאלה "מה עשיתה בשביל ישראל"? והשביל מה עושה לנו ולישראל שלנו - ואולי ארץ ישראל היא לא רק שלנו??? את היום הקודם התחלנו כמו במבצע , כל אחד במקומו יצאנו בחמש וחצי לדרך .. תחנה ראשונה במשהד אחרי ברכת הבוקר וקפה ראשון ומפגש חברים . העיר העיירה חדש מול ישל  ובדרך בית קברות ורקפות פורחות  עוררו שאלות דומה ושונה הכפר. ובית המשלב דיר לול ורפצ ומוסך.  התמונות של חומי מתארות את המראות טוב ממני  וירדנו לנחל ציפורי מתעלמים מסיפור המקום והמצודה ניצבת באופק להזכיר ואנחנו התמכרנו לפרחים ולחברותא ולא שאלנו מי כאן היה לפננו וחולפת עלפני קברו של יהודה הנשיא.זה מבית שערים קבור במסורות גם כאן  וגם כאן מתעלמים ובוחרים לסטות מהשביל לסיפורה של גבעת סנדו - ותחיית השומר  במהדורת 2009 מעוררת פולמוס רעיוני פוליטי  אבל קולותיו שוב טובעות במרבדי פריחה מדהימים ולבלוב אלונים מביאים אותנו לתחנת הסיום  והשביל קצר על יום נהדר . והסיום באתר הנצחה ללוחם הבדואי. מוחזק למופת אנדרטת יד לבנים ומוזיאון בהקמה למורשת הבדווים
ולסיכום תודה לכל ההולכים בשביל כל אחד בדרכו ותרומתו עושים את זו ההליכה למשמעותית ונוגעת בכל מחוזות הקיום שלנו
בתודה ולהשתמע  חברים

לקראת הקטע הבא.....

• שביל ישראל

 
לשבילאים ולשבילאות רוב שלומות,
 
ביום שישי , 13.3 נחזור אל השביל (אם לא ירד גשם).
המסלול : קטע 11 ממשהד לאנדרטת החייל הבדואי שליד צומת המוביל, 13 ק"מ.  
בחיק הטבע הרענן בעקבות הגשמים ,נחגוג את פורים.
משפ' רותם תביא לנו שיר  והשאר יביאו כל דיכפין.
 

תכנית השביל מתקצרת ?!

• שביל ישראל

שלום לכולם.לאחר שיקול ובחינה מחודשת ,תכנית השביל מתקצרת , ותסתיים לפני חג פסח .
לסמסטר חורף\אביב  מתוכננים שלושה קטעים נוספים בלבד : שאר הקטעים , נדחים בשלב זה .  אני תקוה שהשינוי יתקבל בהבנה . התחזית לשישי הקרוב , חורפי וגשום , לכן קטע 11 נדחה ל 28.2 .  נשתמע  איתן

איתן, מה קרה? למה קיצרת לנו את היופי הזה שאתה עושה לנו? אולי כדאי לחכות עד יום רביעי כדי לדעת יותר על הגשם הצפוי? ומה עם השיר על השקדיה שאמורים להקריא ביום שישי הקרוב? 
תמי
אוי, גם אני מופתעת לא ציפיתי שהדבר הנחמד הזה יגמר כל כך מהר..בחלומי ראיתי עצמי הולכת עוד ועוד לקבל בהבנה? ממש קשה לי, אבל אני אתאמץ אפשר לפחות לדעת מה הסיבה לקיצורים? 
יהודית
איתן - המתחיל במלאכה וגו'... או לפחות המצא תחליף נאה לעונה החמה...לא ככה?! - עוד מצטערת אחת
מירי
מירי, אני מצטרפת לאמירה שלך בלב שלם. אי אפשר להותיר אותנו נטושים כך על השביל. אמנם השביל כבודו במקומו מונח, אבל כמו שאמרתי לאיתן, התמכרתי ואי אפשר לגמול בצורה כזו חדה. יש מקום לחשוב איך ממשיכים כך שיתאים ככל שניתן לכולנו.
 תמי
איתן וחברים שלום
הבנה יש  צער יש והתגובות של כולם מעידות איך השביל נכנס לחיים של כולנו .
במפגש הבא ננסה להבין לגשר ולאן מוביל השביל את כולנו.
שבוע טוב
ולהשתמע בשביל
קסוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

נקווה שגם לא נגיע

• שביל ישראל

הוגש ע"י תמי (לא נבדק) ביום ש', 2008-11-08 11:02.

ההתארגנות שהתקיימה והובילה אותנו בשביל, היא חלק מהצורך שלי גם לא ממש להגיע. כי הדרך עבורי היא העיקר על כל המתרחש בה. אז אכן, נוכל לסמן על המפה שכך וכך צעדנו. אבל איפה האור הרך של שעת הבוקר המוקדמת? הרקפת הראשונה שצמחה על הדרך? הוורוד של הסתווניות והטחב שכיסה גזעים של אלונים? כל אלה הם תמצית המפגש שלי עם השביל וכמובן, וכמעט ששכחתי, הקפה השחור עם כולם ביחד ובמיוחד העוגה של יונית. והתקווה ששוב ניפגש על קצה כלשהו שיפתח לנו פתח נוסף. תמי