בית קסוס

• בעקבות מסע
• משפחה

משפחת קסוס נפגשת ברוב המקרים כאשר ניפרדים מחוליה נוספת של זכרון וזכרונות. הפעם לכבוד דוד משה עמרם שהיה בעצם בן הדודה עיישה. וכך ניפגשים גיורא וחגית יגאל וברני יוסי ומרסי וגיא שותפים לזכרון. משה עמרם סדון. נפרד מאיתנו 21.11.2008 לא בכיתי ולא אמרתי קדיש. וביום שישי אחרי פרידה מספר "מעשה בטבעת" לאילן שינפלד שעיקרו סיפור חיינו " אותו ניגון של כל יהודי, העשוי מבכי של דורות רבים" בשבוע שנפרדת לעולמים בגופך ונשמתך מאיתנו אך לא בזכרון. את סיפורך סיפורנו החלטתי לאסוף במקומות השונים . אבני דרך לך לנו, לילדינו. ובמיוחד לנכדינו. השבת ניפגשים בסימן אסוף הסיפור היש והאין ואולי ליצור חויות חדשות לדרך .התמונות הם הד לקולות ולסיפורים. זה הזמן להודות על הסיפור - הוא מדורת השבט המשפחתי לחמם את הנפש, את הסיפור שלחת בכתובים למפגש מגדים 2002 שלא התקיים ובמצלמה של דניאל. וגיורא סיפר, יום פרידתך שם בבית החולים. שבחרת להתחיל סיפור חדש... במילותיו של אהוד בנאי כמו תפילה נטענו משמעות חדשה, את השירהשמיעו בקולה של נכדתך יחד עם הקדיש . כמו צידה לדרך ..  "יוצא לאור השביל הזה מתחיל כאן בי למען סניף בנקין לא סלול, לא תמיד מסומן השביל הזה מתחיל כאן חוצה את העיר עולה על ההר ממשיך על הים ממשיך גם מחר חותך באויר, בין הבתים יוצא אל האור, אל חיים חדשים לך עליו, עלה עליו עכשיו מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך מרחוק נדלק אור אל תסטה כדי שתוכל לחזור השיר הזה מתחיל כאן כחול על הדף הלבן לא גמור, לא תמיד מכוון השיר הזה מתחיל כאן "