ברוכים המגיעים לביתם של החולמים
הסיפור שלנו מתחיל במאה הקודמת בכפר יחזקאל, במשפחת לוין האחים ניר והאחות הגדולה לבית כליפא. המטיילת הידועה שפגשה בעופר אבל, במסע בירדן והמליצה על מסע לקצ'קר וכך החלומות והקבוצה "משפחת לוין וחברים" החלה מחפשת זמן ושותפים. אני הצטרפתי למסע בהמלצת אשתי חברתי מצאתי עצמי מתחבר לצפונים המוכרים עם תמי מטיילת קבועה בארץ ובעולם עם עופר, ממעונה אוהבת כלבים חתולים ואפילו דבורים ודורון וביתו רותה מצוידים מצלמות גם הם מטיילים קבועים עם עופר וחגי איש מעלות חדש. שאר הגבורים במסע היוזמים ניר וגילת ועמית שהגיעו לעין ורדבמסע . בשומרי הגחלת, והמקום סיפור כפר יחזקאל משפחת לוין נורית ועוז ועומרי חתן הבר מצוה
המשפחה - שי וספי תמיר ואיתי והחברים לבית קרומר ענת ואלון צעיר המטיילים הקבוצה כל אחד בשמו כל אחד בתרומתו חבורה לענין
הקצקר - פרושו "הרבה שלג או סחורה גנובה". עם מעט דמיון אפשר לכסות את הנופים עם שלג לרוב ועל דרך המשי אפשר היה לתאר את מסלולי הסחורות הגנובות. הרבה לא ידעתי טרם מסע למעט שרשרת הרים בצפון תורקיה ופריחה ורצון ללכת .... עופר אבל המדריך ברוך הכשרונות ורגישות ומלא אהבת אדם ותרבות האחר. מורה דרך יודע דרך, טבח מרקים, מפתיע לאורך כל הדרך ואחריה ותמונות ראשונות ממנו מגיעות
תיעוד המסע עוד יגיע בנתיים מנסה לגבש רעיונות . המסע עמד בסימן תיעוד בזמן אמת וכך מקבץ ראשון נישלח באדיבות דורון ותמי לחברים והמשפחה בבית. בהמשך הגיע תיעוד מרשים רב היקף בחמישה פרקים הראשון , השני . השלישי , הרביעי , החמישי ,רותה שלחה מקבץ ראשון של תמונות מדהימות ברגישות ובמראות, בחגיגה של אור ( ממליץ לראות)
עופר עגיב חבר למסע הצלם הנוסע המתמיד ומתעד המסור נתן סיפור תמונות ומסלול ומבטים לנופים הגדולים וליצורים הקטנים
מוזמנים להגיב ולהוסיף להעיר וזאת היא רק ההתחלה עד שנגיע לסוף הסיפור במקום שהחל בכפר יחזקאל.....
איפה היינו מה עשינו?!
"טרק לייט" בטרנזיטים בקצ'קר 13/7/2009קבוצת ניר לווין וחברים +++++
יום 1 – תל אביב טרפזון - סוף סוף נפגשים בשדה התעופה בטרפזון מטפסים על הטרנזיטים וישירות למלון ה"נטשות" בטרפזון. אחרי הארוחה מטפסים למרכז העיר, פוגשים לראשונה באטטורק= אבי הטורקים. ומסיימים יום ראשון ארוך ומעייף .
יום 2 – מסומלה לאיקיזדרה. • יום חדש ואנו בטרנזיטים, עדיין אין הפרדה בין ה"צפוניים" לניר וחברים, ואנו יוצאים לקניות ראשונות בכפר מצ'קה ומשם בדרכינו לטיול ביער הגשם בעלייה למנזר סומלה. • במקום להסביר על יער הגשם נפתחו ארובות השמיים, ובבדיקה ראשונית של מעילי הגשם טיפסנו במעלה אל המנזר והאיקונין של "הבתולה של ההר השחור" שהגיע בתעופה ע"י מלאכים מיוון. • משם חזרה לעבר הרכב המחכה בערפל וסיעה לכיוון יילה ראשונה, הגשם המכה הבריח אותנו לתוך המסעדה לארוחה מפוארת, בקינוח פורל טרי . • מה שנותר הוא להוריד מעט את האוכל בהליכה במורד ולצאת לנסיעה ארוכה, חזרה לטרפזון ולעלות (עופר מה הגובה?) למלון ג'נסיס, בכפר צ'מליק שליד איקיזדרה.
יום 3 – מאיקיזדרה לאגרה • אחרי חזרה של ה"צפוניים" מיער הגמדים וארוחת בוקר, יוצאים במעלה, מעל קו היער, לעבר מעבר ההרים, אוביט. והליכה לכיוון אגם "אוביט". הספקנו לשתות קפה ותה ולברוח רטובים חזרה אל הרכב... • לא האמנו שכמה דקות נסיעה במורד, לכיוון הצ'ורו יחזיר לנו את השמש.... • "שטרונגולים" מתוקים, שקדים שלא הצלחנו למכור עד היום האחרון, קניות ו"דונר" בארוחה מצויינת מסיימים לנו את חוויות איספיר ואנו בדרכינו לכיוון נהר הצ'ורו. • מפגש ראשון עם הצ'ורו, עצירה לתותים והליכה על הגשר התלוי. ומי היה מאמין שנזנק לרחצה במים החומים של הצ'ורו, כדי להימלט מהחום... • ממשיכים על "דרך המשי", עוצרים בשדות האורז, חולפים על פני יוסיפלי שתוצף יום אחד, ועתה לחוויית הטיול....... נסיעת לילה... קדימה אחורה אחורה קדימה אחורה ומגיעים בסוף בסוף לחוות הפורלים, מלון אגרה. לארוחה, תצפית כוכבים ובריחה אל המיטה. •
יום 4 – מאגרה לייללאר. • עם שחר מתעוררים, הדובים מחכים על הדשא, הדגים מזעיר ועד ענק בבריכות ואנו בדרכינו לקנות לחם, סיר למרק ומג'דרה, ולוקס לטרק בכפר "סריגול". יש עוד עצירה בטחנת הקמח והבורגול של ברהל ואנו בדרכינו במעלה (עופר מה הגובה?) לכיוון יילה "נזנארה" למסלול ההכנה לטרק... • כן, מתחילים ללכת, חולפים על פני היילה בהליכה אל מול ה"אלטי פרמק = ששת האצבעות" , המכוסה בערפל, צילומים עם ידיים מורמות על צוק התקווה, חציית הנחל על גשר העץ ויחד במעלה לדקות השקט אל מול נוף הקדומים. • רעבים רעבים, כשהמקום הקבוע תפוס תופסים לנו פינה לארוחת שטח ולא נשכח את שוטפי הכלים שקפצו בחירוף נפש אחרי צלחת בורחת למרות שה"נייד" היקר עדיין בכיס. • כן היום רוצים להגיע מוקדם אל מקום הלינה אבל קולות "הטולום" עצרו אותנו שוד לשירה וריקודים,. • אי אפשר לסיים יום ללא גשם שתפס אותנו ב"יילאלר" בדיוק כשהגענו למלון.... "אבל זה בטח הגשם האחרון??? מחר יוצאים לטרק.!!!!!!
יום 5 – הטרק....... ארטווין • נסיעה קצרה מ"ייללאר" "לאולגונלאר" ארגון הציוד, וסוף סוף מתחילים את הטרק בהנהגת מפקדינו החדש "מיכאיל" !!!! • עלייה במעלה, פריחה יפיפייה ופתאום טפטוף קל ולא מזיק. • הטפטוף מתגבר מעט, מתחילים להוציא את חליפות הגשם, יהיה בסדר..... • יילה "דיבה" גשם סוחף, רוח, בורחים למחסה. תה חם, וחטיפי אנרגיה מעודדים את הרוח, לא ניסוג! "למות או לכבוש את ההר?" • ממשיכים בדרכינו במעלה, הרוח מתגברת, גשם סוחף, הידיים קופאווו...ת. ממשיכים במעלה .. יהיה בסדר ...? (עופר, מה הגגגג..ובבבה) • ופתאום.. מולנו, בכיוון ההפוך, גדוד נהגי הפרדות שועט במורד, ללא הציוד. • הגדוד חולף על פנינו, בלי להתייחס אלנו. בדרכם הביתה, לתנור.... • בחירוף נפש, קפצתי אל מול מפקד הגדוד ועצרתי אותו. ואת הקבוצה.. • חוזרים???? לא !!!! אולי נמשיך קצת ??? אולי לא ??.. חוזרים !!!!!!!!! • שיפור עמדות לאחור, נסוגים !!!! רוח, ברד, שלג? ואנו בירידה חזרה לאולגונלאר. • מגיעים ! שמש!!!!1 • פסטה ושקשוקה מחממי לב מחכים לנו באולגונלאר, שעתיים מחכים לרכבים ולציוד, נפרדים מאיסמאיל בדרך ארוכה ומעייפת, 4 שעות, ליוסיפלי ולאורך הצ'ורו כשפנינו אל המנוחה והנחלה ב"ארטווין" סיום ליום עמוס שלא ישכח...
יום 6 – מארטווין לאיידר • אז עוזבים את העיר לאורך האגם הסכור של הצ'ורו, עוברים את בורצ'קה ומתחילים לחצות את הקצ'קר אל ה"צד הגשם", כשפנינו לעבר הים השחור. בתקווה להיתקל בלהקת דולפינים. • כדי "לקבל חותמת" נעצרים לשחייה בים השחור (ואל תשכחו לצוף עם האוזניים במים כדי לשמוע את שקשוק/שכשוך האבנים המתגלגלות. • כדי לספק את יצר הקניות עוצרים בעיר "פזאר". • את הים השחור נוטשים לטובת נחל ה"פירטינה" ומטעי התה, עוצרים כדי לעזור לקוטפות התה ורעבים רעבים נעצרים לארוחה על ה"פירטינה." • ולעיכול יוצאים לטיול רגלי ביערות הגשם, המכוסה במטריות טבעיות וכובעים, כשפנינו ל"בולוט שללה" שפירושם בעברית "מפלי הענן" • עוד יום עמוס מסתיים בהרפיית שרירים במעיינות החמים של איידר. ובטרק קצר כדי להגיע אל חדרי המלון.
יום 7 – יילה אבוסור – בויוק גולו אוזונגול. • יום חדש, צלול, השכמה מוקדמת ואנו בדרכינו במעלה לכיוון יילה "אבוסור", פגישה עם המדריך המקומי "הנסיך הקטן" פוקאל הובילנו בבטחה במעלה ההר, לעבר פסגת הטיול ה"בויוק גולו"= ה"אגם הגדול" אמנם האגם לא גדול, אבל המיקום, הנוף, מדהים (שוב תודה שלקחתם אותי לשם) • אחרי שכולם שבו מהשלוגיות ומהפסגות,והאגם הפוטוגני צולם מכל כיוון, ירדנו בחזרה ליילה, להארוחה בטיול. ולא נשכח את המג'דרה ומרק העגבניות. המתכון: הערה: הכמות ל20 איש. חומרים: 2 קופסאות רסק עגבניות, אבקת מרק עגבניות, קוסקוס, מלח, פלפל חריף. אופן ההכנה: ממלאים את הסיר 2/3 מים, מוסיפים את רסק העגבניות, אבקת המרק והתבלינים. מרתיחים ומערבבים. כשהמים רותחים – המרק מוכן. מוסיפים את הקוסקוס, מחכים 3 דק'.. בתאבון. • מסך הערפל ירד על הרכסים ואנו בדרכינו מטה חזרה לאיידר, חולפים על פני העיירה, מחזירים את המפתחות, ויורדים לקניות כמעט אחרונות בצ'מליהמשין. • כאן גם החלפתם את המדריך למדריך חדש ובלי זקן. • אז ממשיכים, חוזרים לים השחור, ושוב במעלה נחל אל העיירה "אוזונגול" • פיצול הקבוצה קצת מעכיר את האווירה. וחבל, אבל מסתיים לו עוד יום טיול שהחשוב הוא לזכור את תחילתו
. יום 8 – מאוזו נגול דרך ה"בליק גול" לתל אביב. • יום אחרון, אפור, איסוף מהמלונות והאנרגיות ירודות. • על הבוקר הולכים לאגם הפוטוגני לצילומי המסגד ויוצאים להרים. • אך אין כמו הרצאה גיאולוגית של 60 שניות, על נדידת היבשות והיווצרות הקצ'קע, בנוף קדומים של הרי גרניט וחלוקים צבעוניים מהים השחור כדי להפיג את המתח. • היום "לוט בערפל" אך הפריחה מדהימה והאגם??? • כן ! אם אתם לא זוכרים, ואולי לא ראיתם, היה שם אגם – ה"בליק גול" – אגם הדגים, אכלנו של, לידו, אבטיח ואפילו ניסינו לשתות תה. • ב"אין תה" של הבליק גול, ואחריו קיר השלג בגובה 2900, סיימנו את טיולינו. • מה שנשאר עוד זה לסדר ציוד, לאכול במסעדה, קניות אחרונות ב"מצ'קה ולצאת לשדה התעופה, להיפרד מנהגינו ולחזור לארץ הקודש. בטח שכחתי פרטים מסוימים ולא כללתי את טיולי הבוקר של קיסוס אז אתכם הסליחה. ועוד שנותר: הוא רק להגיד תודה שלקחתם אותי אתכם לטיול, ולמקומות בהם עדיין לא הייתי. להתראות בטיולים נוספים עופר
מענת לעופר
לעופר המדריך המשקיע תודה, קבלתי את סיכום הטיול גם הפעם הבטחת וקיימת תיאור מפורט ומושקע להפליא קראתי אותו בעיון בליווי התמונות שלי על כוס תה שנמזג מהקומקום הכפול בכוס הקטנה על תחתית המתאימה עם הכפית הקטנה כאילו עשיתי את הטיול שוב ויצאתי עם חיוך גדול מאחלת לך הרבה כח והתלהבות להוציא עוד הרבה טיולים חווייתיים שכאלה ולעשות טוב לאנשים. ועכשיו 60 שניות על תורכיה בספרות: המלצה על ספר. במהלך הטיול קראתי את הספר " מעופה של מרים", שנכתב ע"י הסופר והמלחין התורכי עומר זולפו ליבנלי. הספר פותח חלון לחברה התורכית, מגלה את הלחצים הקיימים בתוך תורכיה בין האסלם והחברה המודרנית בין אסיה ואירופה. הסיפור של מרים הוא הסיפור של תורכיה שמבקשת להתקדם לקראת מדינה מודרנית. שווה קריאה הסופר ישב שנים בכלא על פעילות פוליטית והקים את תנועת השלום התורכית כורדית ותנועת השלום התורכית יוונית. צריך לברר אולי אפשר להשאיל אותו לשנה שנתיים כדי להסדיר אצלנו את העניינים. אז, שוב תודה ענת קרומר
לעופר הצלם ברכות וישר כוח!!
לעופר הצלם תודה על סרט מרתק מראות עריכה ומוסיקה . האוצר את רגעי הפז שם בקצקר. חייבים להיפגש כדי לראות באיכות הטובה . אצא איתך שוב למסע ולו רק בשל תיעוד רגעי הקסם . ששני הזמן ועודף הריגושים אוכל בהם הזמן.
להשתמע חברים