פרשת וירא מפגיש אותנו דב אלבוים עם השיר והמשורר והשאלה מהדהדת מהי הירושה שזה הסיפור נטע בתוכנו  הָאַיִל בָּא אַחֲרוֹן. וְלֹא יָדַע אַבְרָהָם כִּי הוּא מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת הַיֶּלֶד, רֵאשִׁית-אוֹנוֹ בְּעֵת יוֹמוֹ עָרָב. נָשָׂא רֹאשׁוֹ הַשָּׂב. בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא חָלַם חֲלוֹם וְהַמַּלְאָךְ נִצָּב - נָשְׁרָה הַמַּאֲכֶלֶת מִיָּדוֹ. הַיֶּלֶד שֶׁהֻתַּר מֵאֲסוּרָיו רָאָה אֶת גַּב אָבִיו. יִצְחָק, כַּמְסֻפָּר, לֹא הֹעֲלָה קָרְבָּן. הוּא חַי יָמִים רַבִּים, רָאָה בַּטּוֹב, עַד אוֹר עֵינָיו כָּהָה. אֲבָל אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא הוֹרִישׁ לְצֶאֱצָאָיו. הֵם נוֹלָדִים וּמַאֲכֶלֶת בְּלִבָּם. ולסיוםקורא גורי על חיי שרה מאת בנימין גלאי הָאַיִל בָּא אַחֲרוֹן. וְלֹא יָדַע אַבְרָהָם כִּי הוּא מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת הַיֶּלֶד, רֵאשִׁית-אוֹנוֹ בְּעֵת יוֹמוֹ עָרָב. נָשָׂא רֹאשׁוֹ הַשָּׂב. בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא חָלַם חֲלוֹם וְהַמַּלְאָךְ נִצָּב - נָשְׁרָה הַמַּאֲכֶלֶת מִיָּדוֹ. הַיֶּלֶד שֶׁהֻתַּר מֵאֲסוּרָיו רָאָה אֶת גַּב אָבִיו. יִצְחָק, כַּמְסֻפָּר, לֹא הֹעֲלָה קָרְבָּן. הוּא חַי יָמִים רַבִּים, רָאָה בַּטּוֹב, עַד אוֹר עֵינָיו כָּהָה. אֲבָל אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא הוֹרִישׁ לְצֶאֱצָאָיו. הֵם נוֹלָדִים וּמַאֲכֶלֶת בְּלִבָּם.   ובסיום חיים גורי מביא את שירו של בנימין גלאי חיי שרה ואני מהרהר בפיוט עוקד והנעקד והמזבח מה הם עשו לנו  וַיִּהְיוּחַיֵּי שָׁרָהמֵאָה שָׂנָה, עֶשְׁרִים שָׂנָה, שֶׂבַע שָׂנִים.וַתָּמָת -הִיא נִסְתַּלְּקָה מִן הָעוֹלָם בְּהַר חֶבְרוֹן,לְקוֹל טְפִיפַת רַגְלֵי הַמְשָׂרְתִים,שֶׂשָּׁכְחָה אֲפִלּוּ אֶת שְׂמוֹתָםכָּל יְדִידֵי הַמִּשְׂפָּחָה לִוּוּ, כִּתְּפוּ אֶת אֲרוֹנָהּ,לִמְקוֹם מְנוּחָתוֹ הָאַחֲרוֹן.קְרָשָׂיו, נָפְלָה שָׂם הֲבָרָה, הָיוּ דַּקִּים-מִן-הַדַּקִּיםקַלִּים-קַלִּים.וַיִּהְיוּחַיֵּי שָׁרָהמֵאָה שָׂנָה, עֶשְׁרִים שָׂנָה, שֶׂבַע שָׂנִים.שְׂנֵי חַיֵּי שָׁרָה.וַתָּמָת - אַךְ בֶּאֱמֶת כָּבָה נֵרָהּ יָמִים רַבִּים, רַבִּים לִפְנֵישֶׂמִּשְׂכָּנָהּ הָאַחֲרוֹן הָיָה עָפָר.וְהָאָרוֹן שֶׂבּוֹ שָׂכְבָה הָיָה עָשׁוּי כָּל הַשָּׂנִיםזִכְרוֹן עֵצִים מְבֻקָּעִים עַל הַר אַחֵר,עַל הַר אַחַר, בְּאֶרֶץ מוֹרִיָּה.