בית קסוס

"לכל מכובדי השבילאים שלום",  דואל המבשר של חומי ,  כבר מעלה שמות המקומות וההתרגשות לקראת  הימים שישבת 18.11.11 - 19 נלך את קטע  38   - מכביש 40 למרכז ספיר בערבה.נלון  "בין עצי תמר" של רינה קליין.  נורית כתבה עין סהרונים-הר סהרונים-רמת סהרונים  סהרון משתלשל  -  הוא הצמח שעומד מאחורי השמות האלה -

שביל ישראל  הפעם עמד בסימן הכוח הנשי העולה!  הנשים הובילו פייטו והאכילו. ביום הראשון יודית בסימן גשם שיורד בצפון ואולי ירד עלינו ...  ובהמשך במילים נוגעות   וכתבה  ״ למה לא נלך לאיבוד בזה הקטע ״ וצילמה את שבילאים  

בארץ מכתשים  ממצד תמר למכתש הגדול, רגע לפני  במכתש קטן  איתן - הרב המוליך אומרתפילה. התמונות והמילים החלו להגיע . ראשון אבי הירושלמי שלנו . בתמונות מילים קישורים ושיר. "אנשים טובים, אני יודע, 413 תמונות זה קצת מוגזם, בעיקר כשיש עוד צלמים ועוד אין-ספור תמונות. אבל אתם הייתם שם ומבינים שגם הכמות הזאת לא מספיקה כדי להקיף את כל היופי שפגשנו.

זה מתחיל בדואל מבשר  מחומי "מכובדי השבילאים שלום, בימים שישבת 24.12.10 - 25 נלך את קטע  32.  ואני מוסיף שהחיינו וקיימנו... 

נסיעה הלוך וחזור עם רכבים פרטיים. ( הרכבים של: חומי, אברום, איציק, ערן ) 

משתתפים: אברום, יעל, תמי,יריב, הגר, איציק, איתן, דבורה, ערן, קסוס, יודית, אורן, אבי אלוני,נורית, אחי , נוגה, חומי.

מירי תצטרף אלינו ביום שישי בערב להליכה של שבת".  

פייטני הקטע – נורית ואחי  קפה להתחלה ולסוף – חומי תה לאמצע הדרך – הגר ואיציק

עוגות ועוגיות – כל דכפין, ונשאר לברך בדרך צלחה . 

 התמונות עוד רגע יגיעו ויש מקום לברך על יומים מדהימים, ביום הראשון בשבילים לא שבילים יצאנו למסע בעקבות זוהר .... 

בספריה הלאומית - גיל שוחט ונורית גלרון והפסנתר במוסיקה קלאסית שופן ורוול פתחו לכבוד 200 שנה , ושם מול "חלונות ארדון"

הצלילים והמילים קבלו הוד ומשמעות נוספים. כך נורית גלרון במיטב מזך ועד רחל בדיאלוג נפלא עם הפסנתר מבאך ועד רוול ועד ברטוק. כל אלה הפעימו וצבעו בעבורי את כל השבוע... 

"צליל שביר, עוד לא מזמר, מתחבט בדיכאון הערב, היד כמעט על הפסנתר, אבל משום מה נעצרת. 
והיד לא נעצרה !!!

 לשבילאים שלום, מביא רשמי דרך הכנות ומראות ,  מתל קשת לצומת דביר – סוף עונה שניה לחבורה מופלאה כל השבוע בסימן בריאות  אלך או לא אלך? את  הסיפור הזה קשה להפסיק ביום שישי 21.05.10 נפגשו בצומת במעלות להליכת הקטע האחרון לעונה.

שביל ישראל הפך למצב קיומי  בו הולכת קבוצה בנוף מוכר ולא מוכר. מהרהרים במרחב חדש ישן. הולכים מקשרים כך יצאנו החבורה ביום שישי  9.4– לקטע 25, מבר גיורא לתל עזקה-  וביום שבת 10.4 – קטע 26,המשכנו  מתל עזקה לבית גוברין . השביל פייטניו והאתרים הפכו זירה לתיעוד קישור ומציאת עבר משותף או הכרות של החברים לדרך.

 תמונותיו של חומי עוררו אצלי הצורך לצאת להשלמות בשביל ישראל וכך בקשתי בחול המועד לעשות השלמות בשביל ישראל.  מקבוץ יגור לבית אורן. ביום הראשון  הלכתי עם מידד חברי מהסדיר . כך בשניים דברנו על ימינו  חלומות ומציאוות.עבר הווה ועתיד סופו של יום בבקושי גדול חניית לילה במגדים, שהמיד בסכנה את ההמשך,  למחרת  כמו עוף  החול  עם נורית ואחי ותמי המשכנו מבית אורן עד הפרדס   בואך  כרם  מהרל למרות הקושי. חזרתי בלילה לתמונותיו של חומי  לגלות עיזים באותו האחו שנה אחרי,  בתמונות  שלי ללמדך השביל פורח כל שנה ואנחנו אורחים לרגע.  והתמונות של אחי, השלימו את התיעוד  בסוף שבוע נחזור לשביל בקבוצה  ביום ו' 9.4– קטע 25, מבר גיורא לתל עזקה- כ- 22 ק"מ.  (כולל השלמה מקטע 24 הקודם – מבר גיורא לחר' חנות)
ביום שבת 10.4 – קטע 26, מתל עזקה לבית גוברין – כ- 17 ק"מ. 
 
 

 התעוררתי לשעה שלי לראות מצב האש, להזין אותה בעצים וסיפורים. להרהר. בנכדים שלא הגיעו הסופה הפחידה את הוריהם. מתחיל להיפרד מהבית וקסמיו . ומרחף בן העולמות בעקבות " אדמונית מאוהבת" ספר על תרבות סין  הרחוקה. על תפקידם של משוררים ורגשות הנוגעים בכולנו. יום שישי שהמשכו בבית העלמין  בנהריה .